דילמה- מדוע אין חוק במדינת ישראל שמקנה זכות בחירה לפרוש (בגיל 67 לגברים, גיל 62 לשנים) או להמשיך לעבוד, ולקבל תנאים בהתאם?

לאחרונה השתנתה התפיסה בקרב מבוגרים על גיל הפרישה. יותר ויותר אנשים מעידים כי יעדיפו להמשיך לעבוד מאשר לפרוש מעבודתם. הם מעידים כי מרגישים צעירים ועדיין כשירים לעבודה. על פי מחקרים נמצא כי אנשים שבבחירתם לפרוש יותר מאושרים מאשר אנשים שמחויבים לפרוש, מה שמחבר לעובדה שהתפיסה אכן השתנתה.
(כל זאת בהנחה והאדם אכן כשיר בריאותית להמשיך לעבוד).

מנגד לתפיסתם של המבוגרים על המשך עבודה כתלות בכוחם ומצבם הבריאותי, עומדת עמדת מקומות העבודה שלעיתים ירצו “לרענן” ולייצר תחלופה של כוח עבודה/ כוח אדם.
כיום, התפיסה הרווחת במקומות עבודה היא השאיפה למקום עבודה צעיר, לעבודה מהירה ויעילה יותר, מה שלפעמים מתנגש עם יכולות המבוגרים (פיזיות, קוגניטיביות ומנטליות).
חוק הפרישה בישראל הוא בגיל צעיר באופן יחסי, ונותן את ההזדמנות לתחלופה במקומות העבודה השונים.